- נוצץ
- 1 adj. מבהיק, מבריק, מנצנץ, בוהק, בהיר, זוהר, זורח, מזהיר; מעיד על מותרות, עשיר, אמיד, סנובי, עושה רוש2 v. לנצנץ, לנצוץ, להאיר, לזרוח, לזהור, להזהיר, להבהיק, להבריק, להבליח, להיות קורן, להפיץ או
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
פורץ נוצץ — איש החברה הגבוהה שנחשף בקלקלתו כפושע {{}} … אוצר עברית
אורי — 1 adj. מזהיר, זוהר, מלא אור, מאיר, זורח, מפיץ אור, קורן, מקרין, נוצץ, מבריק; בהיר, צלול, ברו 2 n. שם פרטי, שם משפח … אוצר עברית
אפוף זוהר — זוהר, נוצץ, סלבריטי, שיש סביבו הילה של מפורסמים {{}} … אוצר עברית
בוהק — 1 adj. זוהר, מאיר, מבהיק, נוצץ, זורח, מזהיר, מתנוצץ, מקרין, קורן, מסנוור, צח, מברי 2 ברק, זוהר, הארה, בהיקות, נצנוץ, נציצה, התנוצצות, קרינה, נוג … אוצר עברית
בעל ברק — זוהר, מבריק, נוצץ {{}} … אוצר עברית
ברק — 1 n. שם משפח 2 v. לזהור, להתנוצץ, להבריק, להזהיר, לזהור, להבהיק, להיות קורן, להפיץ זוהר; לשלוח ברקי 3 v. לצחצח, ללטש, למרט, למרק, לעשות לנוצץ; לשלוח מברק, לטלגרף; להבהיק, להתנוצץ, לזהור, לקרון; להיות מבריק, להיות שנון, להיות חד מחשבה, להגיד דברים … אוצר עברית
זוהר — 1 adj. זורח, מבריק, מבהיק, מזהיר, נוצץ, מנצנץ , בוהק, מאיר, קורן, מקרין, מפיץ או 2 n. שם פרטי, שם משפח 3 נוגה, ברק, אור, זיו, נצנוץ; ספר קבלה; תהיל … אוצר עברית
מבהיק — adj. מבריק, נוצץ, מנצנץ, נוגה, זוהר, זורח, מזהיר, מלבין, מאי … אוצר עברית
מבריק — adj. בוהק, מבהיק, נוצץ, מנצנץ, מזהיר, בהיר, מחזיר אור; מצוין, מעולה, עילוי, שנון, חד, פיק … אוצר עברית
מזהיר — adj. זוהר, בהיר, נוצץ, בוהק, מנצנץ, מבריק, מבהיק, מאיר, קורן, זורח; טוב, מצוין, מבטיח; מתרה, מדרי … אוצר עברית