- זואולוגיה
- תורת החי, חקר בעלי חיים, ענף ביולוגי העוסק בבעלי חיי
אוצר עברית . 2013.
זואולוגיה
Look at other dictionaries:
רידג'בק רודזי — (זואולוגיה) כלב צייד אפריקאי בעל פס שערות הפוכות בולט לאורך גבו {{}} … אוצר עברית
אומטידיום — (בזואולוגיה) מרכיב בעין אצל פרוקי רגליים (זואולוגיה) … אוצר עברית
איזוטרופי — adj. שתכונותיו ומאפייניו אינם משתנים בכל הכיוונים, שתכונותיו זהות בכל נקודה במרחב (פיזיקה) ; (זואולוגיה) בעל צורה סתמית (בה אין עדיפות לציר מסוים) ובלתי מוגדרת במרחב (למשל בע ח כדורי) … אוצר עברית
איזוטרופיזם — (פיסיקה) אחידות של תכונות או מאפיינים לאורך כל הצירים (למשל מוליכות) ; (זואולוגיה) היות בעל צורה סתמית (בה אין עדיפות לציר מסוים) ובלתי מוגדרת במרחב (למשל בע ח כדורי) … אוצר עברית
זנבן — סוג של ציפור ממשפחת הדרוריים (זואולוגיה) … אוצר עברית
חלצה — פסי חלבון מפותלים העוברים לאורך הביצה בין החלמון והקליפה המחזיקים את החלמון במרכז חלבון הביצה (זואולוגיה) ; בסיס הביצית (מול המיקרופילה) אליו מחובר הגבעול (בבוטניקה) … אוצר עברית
סמור — 1 (זואולוגיה) בעל חיים יונק אוכל בשר בעל גוף בצבע חום ארוך וצר רגליים קצרות וזנב ארוך (זנים מסוימים של הסמור השוכנים באזורים הצפוניים הופכים לצבע לבן במהלך החורף) 2 adj. זקוף, עומד, נוקשה כמסמר, סומר, זיפי, קוצנ 3 מסמור, תקיעת מסמרים, חיבור,… … אוצר עברית
