- חרג
- v. לצאת, להגיח, לפרוץ; לסטות, לנטות; לעבור, לעלות על-; להיות חריג, להיות יוצא דופ
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
חרג מהנהלים — עשה דבר שלא התקבל בעין יפה, סטה מהכללים הנהוגים {{}} … אוצר עברית
חרג מהנוהל — עשה דבר שלא התקבל בעין יפה, סטה מהכללים הנהוגים {{}} … אוצר עברית
חרג מהתכנית — עשה את הדברים אחרת מהמתוכנן {{}} … אוצר עברית
חרג מהתכנית המקורית — עשה את הדברים אחרת מהמתוכנן {{}} … אוצר עברית
חרג מכללי הנימוס — גס רוח, נהג שלא בהתאם לגינוני הנימוס {{}} … אוצר עברית
חרג ממנהגו — פעל בצורה שונה ובלתי שגרתית {{}} … אוצר עברית
חרג מן המסגרת — עבר את הגבול; יצא דופן, פרץ את הכללים המקובלים {{}} … אוצר עברית
חרג מסמכותו — הגזים, הפריז, עבר את הגבול {{}} … אוצר עברית
עבר את גבול הטעם הטוב — חרג מהנורמות המקובלות, פגע ברגשות, העליב {{}} … אוצר עברית
עיגל פינות — החליק דברים, חרג מהנהלים המקובלים {{}} … אוצר עברית