- יוצא
- adj. שונה, מיוחד, חריג, מצוין; עוזב, עובר החוצה, נוט
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
יוצא מגדר הרגיל — מיוחד, שונה, יוצא דופן, חריג {{}} … אוצר עברית
יוצא מן הכלל — שונה, חריג, יוצא מגדר הרגיל, ייחודי {{}} … אוצר עברית
יוצא אתה — בן זוגה, נמצא בחברתה {{}} … אוצר עברית
יוצא החוצה — בולט, חורג, מתרומם מעל פני השטח {{}} … אוצר עברית
יוצא ונכנס אצל- — אורח, מבקר לעתים קרובות, כמעט בן בית {{}} … אוצר עברית
יוצא סיירת — מי שעשה את שירותו הצבאי בסיירת מובחרת {{}} … אוצר עברית
יוצא צבא — תושב קבע בישראל החייב בשירות ביטחון; מי ששירת בצבא {{}} … אוצר עברית
יוצא-דופן — לא רגיל, שונה, ייחודי, חריג (לטוב ולרע) {{}} … אוצר עברית
יוצא-חלציו — בנו, ילדו, צאצאו {{}} … אוצר עברית
אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו — האדם לא יכול לספק את כל מאווייו בחייו {{}} … אוצר עברית