- יחיד
- אחד, מיוחד, שאין שני לו; פרט, דבר אחד, פריט; בודד, לבד, בדד, ערירי, גלמוד, בלי אף אחד, מעט (ברבים)
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
יחיד במינו — אחד ואין שני לו, יחיד סגולה {{}} … אוצר עברית
יחיד ומיוחד — אחד ואין שני לו, יחיד סגולה, מיוחד במינו {{}} … אוצר עברית
יחיד בדורו — אחד בדורו, גאון הדור, אחד ויחיד, נעלה, נשגב {{}} … אוצר עברית
דן יחיד — שופט יחיד, שופט הפוסק על דעת עצמו {{}} … אוצר עברית
טיסת יחיד — טיסה המתבצעת ע י טייס יחיד ללא מלווים, הטיסה הראשונה אותה מבצע פרח טיס לבדו {{}} … אוצר עברית
לשון יחיד — שימוש בהטיית יחיד בלשון העברית, הוראת היחיד {{}} … אוצר עברית
אתה לא בן יחיד — אתה לא נמצא כאן לבד, יש עוד הרבה שצריך לטפל בהם {{}} … אוצר עברית
בן יחיד — שאין לו אחים, היחיד שנולד להוריו {{}} … אוצר עברית
בן יחיד להוריו — שאין לו אחים, היחיד שנולד להוריו {{}} … אוצר עברית
בעלות יחיד — זכות קניין של אדם אחד, שליטה של גורם אחד {{}} … אוצר עברית