אוצר עברית . 2013.
קביל — adj. שניתן לקבלו, מאושר כראיה, מותר, מתקבל על הדעת, ראוי, רצוי, מתאי … אוצר עברית
בלתי קביל — לא ניתן להציגו בפני בית המשפט, פסול {{}} … אוצר עברית
קבילות — היות קביל, אישור כראיה, היתר, התקבלות על הדעת, התאמ … אוצר עברית