- מנוון
- adj. מדולדל, פגום, שניטל כושרו, סובל מניוון, ששריריו אינם פועלים, ששריריו נחלש
אוצר עברית . 2013.
מנוון
Look at other dictionaries:
איבר מנוון — איבר בגוף שאינו פועל, איבר מדולדל {{}} … אוצר עברית
דגנרט — מנוון, לקוי; כינוי גנא … אוצר עברית
אגנטי — adj. של אגנסיה, חסר איבר כלשהו או בעל איבר מנוון בגוף; סטרילי, עק … אוצר עברית
חלוד — adj. מעלה חלודה, רעוע, מחליד, מנוון, מכוסה חלודה, שעבר זמנו, שחוק, רקו … אוצר עברית
ירוד — 1 adj. פחות, נמוך, נחות, מדורדר, שפל, נקלה, שמצבו רע; מנוון, מפגר, נחשל, פרימיטיבי, לא מתקד 2 תבלול, חוורוור, קטרקט (רפואי) , עכירות בעדשת העין, מחלת עיניי … אוצר עברית
נבול — 1 adj. קמל, כמוש, דהוי, בלה, בלוי, מנוון, מצומק, ירוד, מיובש, שתש כוחו, חלוש, רקוב, נרק 2 ניוול, כיעור, זיהום, גסות לשון, דברי נבלה, לשון לא נקיי … אוצר עברית
נוון — 1 v. להוציא מכלל שימוש, להחליש, לדרדר, לגרום ניוון, לפגוע בכושר, לדלדל, להפסיק התפתחו 2 v. לצאת מכלל שימוש, להיעשות מנוון, להיעשות מדולדל, לאבד כושר, להידרדר, להפסיק להתפת 3 התנוונות, דעיכה, ירידה, דגנרציה, שקיעה, היחלשות, התרופפות, קמילה, התבלות … אוצר עברית
נון — 1 v. נעשה מנוון, יצא מכלל שימוש, נעשה מדולדל, איבד את כושרו, חדל להתפתח, הידרדר, התנוו 2 {{}}C 3 נ , האות הארבע עשרה בא ב העברי, אחרי מם, לפני סמך, 50 בגימטריי … אוצר עברית
רקוב — adj. שנפגע ע י ריקבון, מק, מקולקל, בלוי, מעובש, מסריח; מנוון, מושחת, מקולקל מידות, לא מוסר … אוצר עברית
