- סימן היכר
- סימן שבאמצעותו ניתן לזהות את האדם {{}}
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
סימן-נוף — פרט נוף בולט בשטח המשמש סימן היכר או נקודת מוצא {{}} … אוצר עברית
סמל היכר — סימן שבאמצעותו ניתן לזהות את האדם, סימן היכר {{}} … אוצר עברית
היכר — היכרות, הכרה, הבחנה, הבדלה; סימן, סמל, אות, סימון להבחנ … אוצר עברית
סימפטום — סימן, סימן מחלה, סימן היכר, אות מבשר, תופעה מלוו … אוצר עברית
סמפטום — סימן, סימן מחלה, סימן היכר, אות מבשר, תופעה מלוו … אוצר עברית
תו — 1 סימן מוסיקלי, סימן לצליל; אות, סימן, תג, רמז, ציון גרפי, סימן היכר, סימן דפוס, ספרה, סימן אלפא נומרי, כל סימן המופיע על צג מחש 2 ת , האות העשרים ושתיים בא ב העברי, האות האחרונה בא ב העברי, אחרי ש , 400 בגימטריי … אוצר עברית
תוו — 1 v. לתאר, לציין, לרשום, לכתוב, לסמן, לשרטט, לצייר; להמחיש, להדגים, להראות, לסקור בקווים כלליים, להציג בראשי פרקים, להצביע על הכיוון הכללי, לתת מוש 2 v. תואר, צוין, נרשם, נכתב, סומן, שורטט, צויר; הומחש, הודגם, נסקר בקווים כלליים, הוצג בראשי פרקי… … אוצר עברית
אות — 1 v. הסכים, קיבל, התרצה, השלים עם, הגיע להסכם, לא סירב; התאים, היה ראוי, הלם א 2 חפץ, רצון, חשק, תשוקה, השתוקקות, תאווה, חמדה, מאווה, צימאון, משאלה, בקש 3 סימן, רמז, ציון, תו, סימן היכר; נס, פלא; הוכחה, ראיה, מופת, עדות; עיטור כבוד, סמל; מחוו 4… … אוצר עברית
נס — 1 v. הוברח, נגרם לו לנוס, הובא למנוסה, סולק, הופץ לכל עבר, שולח לכל עבר, הובס, ניגף, נהד 2 v. לברוח, להימלט, להתחמק, להרים רגליים, להיחלץ, להתרחק מהאויב, לרוץ; לסגת, לסור, להירת 3 v. להבריח, לגרום למנוסה, להביס, לנגף, להדוף, להפיץ לכל עבר, לשלח… … אוצר עברית
סימון — 1 n. שם משפח 2 סימן, ציון, רישום, תו, אות; רמז, רמיזה, עדות, סימן היכר; הצבעה, כיוון, הדגש … אוצר עברית