- פרחח
- 1 v. להתנהג כפרחח, להפוך לפרחח, להשתולל, להתפרע, להשתובב, להתהולל, לפרוק עול, להתפק2 פזיז, נמהר, קל דעת, חסר אחריות, לא שקול, שובב, קונדס, לץ, ריקני, פוחז, גורם נזק, חוליג
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
חיית פרא — פרחח, פרא אדם; בע ח שאינו מטופל ע י האדם, חיית בר {{}} … אוצר עברית
זב-חוטם — מי שאפו נוזל; כינוי לפחות ערך, פרחח, פוחז {{}} … אוצר עברית
חוליגני — adj. המתנהג בחוליגניות, פרחח, נבל, פורע, קל דעת, חסר אחריות, קונדס, שובב, פרוע, פוחז, פרא, מושחת, ג … אוצר עברית
כאחד הריקים — כמו פרחח, כמו אדם מהרחוב {{}} … אוצר עברית
פושטק — ילד רחוב, פרחח, פוחז, עבריין, פוש … אוצר עברית
פרא-אדם — פרוע, פרחח, מלאך חבלה, ברדקיסט {{}} … אוצר עברית
צוציק — זאטוט, קטן, צעיר, פרחח, טירון (כינוי היתולי) … אוצר עברית