- קצר-פה
- משתמש בשפה דלה, אינו מדבר כראוי, עילג {{}}
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
קצר — 1 adj. לא ארוך, קטן באורכו, מצומצם, נמוך; תמציתי, מרוכז, מסוכם, מתומצת, ענייני, לקונ 2 v. להיחתך במגל, להיגזם בחרמש; להיאסף, להיקטף; ליפול בחלקו של , להילקח ע י , להינתן ל ; למות, להיספות, להיטבח, להיקטל, להיהרג, ליפול חלל; להיכרת, להיחת 3 v.… … אוצר עברית
קצר זנב — בעל זנב קצר … אוצר עברית
קצר-טווח — למשך זמן קצר; למרחק קטן {{}} … אוצר עברית
קצר-ימים — חי רק זמן קצר, בן תמותה, בר חלוף {{}} … אוצר עברית
קצר-לבב — חסר סבלנות, קצר רוח, מתרגש {{}} … אוצר עברית
קצר-נפש — חסר סבלנות, קצר רוח, מתרגש {{}} … אוצר עברית
קצר-רואי — מוגבל בראייה למרחק, קצר ראייה {{}} … אוצר עברית
קצר-יד — חלש, מוגבל בכוחו, חסר אונים {{}} … אוצר עברית
קצר המצע מהשתרע — המקום קטן מכדי למצות את הנושא, קצרה היריעה מלפרט {{}} … אוצר עברית
קצר הצלחה — עשה חיל, עלה יפה, זכה להצלחה {{}} … אוצר עברית