- שנוא
- מאוס, מתועב, סלוד, שאין אוהבים אותו, שטום, לא אהוד, מעורר שנאה, בלתי נסב
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
שנוא נפשו — האדם המתועב עליו, אויבו, יריבו המר {{}} … אוצר עברית
אדם שנוא — sss{{}} … אוצר עברית
הוא כקוץ בעיניו — שנוא עליו, בלתי נסבל, מוקצה מחמת מיאוס {{}} … אוצר עברית
לא אהוב — שנוא, שלא רוחשים כלפיו סימפטיה {{}} … אוצר עברית
מוקצה מחמת מיאוס — שנוא עליו, בלתי נסבל, מאוס {{}} … אוצר עברית
באש — 1 v. הסריח, העלה ריח רע, הצחין, העלה צחנה; נעשה מסריח, הפך למצחין, הפך למבאי 2 v. לגרום סרחון, לגרום ריח רע; להמאיס, להשניא; להסריח, להצחין; להיות קרוב להבשלה, להבחי 3 v. להבאיש, להסריח, להצחין, להעלות ריח רע, להעלות צחנה; להירקב, להרקיב, להעלות… … אוצר עברית
טבלת ייאוש — טבלה שבה סופרים כמה ימים נשארו עד סופו של דבר שנוא {{}} … אוצר עברית
מכה מהלכת — כינוי לאדם דוחה, שנוא, מבחיל {{}} … אוצר עברית
מעורר תיעוב — מבחיל, מעורר סלידה, שנוא {{}} … אוצר עברית
מתועב — adj. שנוא, מעורר סלידה, נתעב, מעורר תיעוב, גרוע, מביש, מחפיר, נבזי, בזוי, מאוס, שטום, לא אהוד, בלתי נסבל, מגונה, שפל, משוקץ, נלוז, נפסד, מבחיל, מעורר שאט נפ … אוצר עברית