- באזיקים
- adv. כבול בשלשלאות, כבול, כפות, קשור, עם אזיקים לידיו, אסור, בידיים כבולו
אוצר עברית . 2013.
באזיקים
Look at other dictionaries:
אסור באזיקים — כפות בטבעות ברזל בידיו ו/או ברגליו {{}} … אוצר עברית
כבול באזיקים — כבול, כפות, קשור בשלשלת {{}} … אוצר עברית
כבל — 1 v. להיכפת, להיקשר בשלשלאות, להיאסר באזיקים, להיעקד; להיות כבול, להיות קשור, להיות מוגב 2 v. לכפות, לקשור בשלשלאות, לאסור באזיקים, לשים בכבלים, לעקוד; לקשור, להגביל, לצמצם חופ 3 חבל, חוט, פתיל, תיל; מיתר, חוט, שרוך, נימה, קור, שערה; שרשרת, שלשלת … אוצר עברית
כפת — 1 v. להיכבל, להיקשר בשלשלאות, להיאסר באזיקים, להיעקד, להיקשר בידיים וברגליי 2 v. לכבול, לקשור בשלשלאות, לאסור באזיקים, לשים בכבלים, לעקוד, לקשור בידיים וברגליי … אוצר עברית
קשר — 1 v. חובר, הובא בקשר, נוצרה זיקה בינו לבין ; יוחס, שויך, נקשר; גושר, חובר בגש 2 v. להיצרר, להיכרך, להיאגד, להיחבש; להיענב, להישרך; להיכבל, להיכפת, להיעקד, להיאסר באזיקים; להתחבר, להיצמד; להיות מזוהה עם , להיות מיוחס ל 3 v. לחבר, ליצור קשר, ליצור… … אוצר עברית
כפות — adj. קשור, כבול, עצור, אסור, באזיקים, מחובר, אגוד, מוגבל, תחו … אוצר עברית
מעצר — עצירה, מאסר, כלא, בית סוהר, מחבוש, כלא, שבי, לכידה, כבילה, שימה באזיקים; ריסון, הבלגה, איפו … אוצר עברית
