- בדוק
- adj. נבדק, נבחן, תחת פיקוח, שבדקו אותו; הוכח, עמד במבחן, נבדק ונמצא טו
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
בדוק ומנוסה — יעיל, אפקטיבי, מדבר בעד עצמו {{}} … אוצר עברית
בדוק מראש — sss{{}} … אוצר עברית
לא בדוק — s{{}} … אוצר עברית
חפש את האישה — בדוק ותמצא כי יד אישה בדבר, EMMEF AL ZEHCREHC {{}} … אוצר עברית
אוטנטי — adj. אמיתי, מקורי, מוסמך, אמין, שאינו מזויף, נכון, בר סמך, מהימן, בדוק, מאוש … אוצר עברית
הבדקות — היות נבחן, היות במבחן, היות נבדק, היות בדוק, היות במבדק, היות מנותח, היות באנליז … אוצר עברית
הבחנות — היות נבדק, היות בדוק, היות במבדק, היות נבחן, היות במבח … אוצר עברית
היבדקות — היות נבחן, היות במבחן, היות נבדק, היות בדוק, היות במבדק, היות מנותח, היות באנליז … אוצר עברית
היבחנות — היות נבדק, היות בדוק, היות במבדק, היות נבחן, היות במבח … אוצר עברית
ודאי — 1 adj. ברור, בטוח, ללא ספק, אינו מוטל בספק, בדוק, מאומת, מאושר, נכון, מוחלט, גמור, נחרץ, מהימ 2 adv. בטח, בהחלט, בלי ספק, ללא ספק, ללא צל של ספק, ברור, בטוח, מובן, כמובן, מובן מאליו, אל נכו … אוצר עברית