- בוחן
- 1 n. סוקר, חוקר, טסטר, עורך מבחנים, נסיין, מפקח, פקח, משגי2 בחינה קצרה, מבחן, בדיקה, מבדק, ניסוי, טס
אוצר עברית . 2013.
בוחן
Look at other dictionaries:
בוחן-פתע — בוחן הנעשה בלי הודעה מראש {{}} … אוצר עברית
בוחן בקפידה — בודק לעומק {{}} … אוצר עברית
בוחן טיס — אדם שתפקידו לבחון את רמת כשירותם של מועמדים לקבלת רשיון טיס {{}} … אוצר עברית
בוחן כליות ולב — כינוי לאלוהים היודע את מסתרי נפשו של האדם {{}} … אוצר עברית
בוחן סטטיסטי — כלל סטטיסטי שלפיו מחליטים אם לקבל את השערת המחקר {{}} … אוצר עברית
בוחן תחמושת — מומחה שתפקידו לבדוק את מידת כשירותם של אמצעי החבלה {{}} … אוצר עברית
אבן בוחן — קריטריון, קנה מידה, מדד, אבן בוחן {{}} … אוצר עברית
אבן-בוחן — אבן לבחינת זהב ומתכות אחרות; קריטריון, אמת מידה {{}} … אוצר עברית
במבט בוחן — במבט חקרני, במבט ביקורתי, במבט חודר, בשבע עיניים {{}} … אוצר עברית
מאזן-בוחן — טבלה המשמשת לריכוז היתרות של חשבונות העסק השונים (בחשבונאות) {{}} … אוצר עברית
