- בור
- 1 adj. שדה שלא נזרע, אדמה בתולית, אדמה שלא עובדה, שדה לא חרו2 {{}}C3 חור, חפירה, קידוח, גומה, נקב, נקרה, מאורה, חלל תת-קרקעי, פרצה באדמה, מכרה, מרת4 נבער, אנאלפבית, לא מלומד, עם הארץ, חסר-השכלה, אינו יודע קרוא וכתו
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
בור-ספיגה — בור שאין תחתיתו מטויחת, בור סופג, בור שהנוזלים מחלחלים בו {{}} … אוצר עברית
בור מדאורייתא — בור ועם הארץ, שוטה, אידיוט גמור {{}} … אוצר עברית
בור סוד — בור מסויד ומטויח היטב שאין המים נבלעים בקירותיו; כינוי לבעל זיכרון טוב, למדן, משכיל {{}} … אוצר עברית
בור סוד שאינו מאבד טיפה — בור מסויד ומטויח היטב שאין המים נבלעים בקירותיו; כינוי לבעל זיכרון טוב, למדן, משכיל {{}} … אוצר עברית
בור סיד — בור מסויד ומטויח היטב שאין המים נבלעים בקירותיו; כינוי לבעל זיכרון טוב, למדן, משכיל {{}} … אוצר עברית
בור סיד שאינו מאבד טיפה — בור מסויד ומטויח היטב שאין המים נבלעים בקירותיו; כינוי לבעל זיכרון טוב, למדן, משכיל {{}} … אוצר עברית
בור שופכין — בור במערכת הביוב {{}} … אוצר עברית
בור-רקב — בור שופכין בו מתפרקים החומרים האורגניים {{}} … אוצר עברית
בור החמצה — סילו, בור המשמש כמחסן תבואה {{}} … אוצר עברית
בור-מים — באר, בור לאגירת מים {{}} … אוצר עברית
בור-שופכין — ביוב, בור שלתוכו זורמים מים משומשים {{}} … אוצר עברית