- אוזן
- 1 n. שם משפח2 איבר השמיעה (באדם ובעלי-חיים) ; ידית, קת, ניצב, בליטת אחיזה בכלי, חלק בול
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
אוזן הדוב — שם פרח {{}} … אוצר עברית
אוזן מוזיקלית — יכולת הבחנה בין צלילים, שמיעה מוזיקלית {{}} … אוצר עברית
אוזן קשבת — נכונות לשמוע באהדה, התעניינות; שם קו חירום לנוער במצוקה {{}} … אוצר עברית
אוזן-הים — סוג של רכיכת ים אכילה {{}} … אוצר עברית
אוזן-המן — מאפה בעל בצק פריך עם מילויים שונים (למשל פרג תמרים אגוזים או שוקולד) הנחשב מאכל מסורתי לחג הפורים {{}} … אוצר עברית
אוזן-הנעל — לולאה בנעל המסייעת לנעילת הנעל {{}} … אוצר עברית
הטה אוזן קשבת — הקשיב בתשומת לב, האזין בהתעניינות, כרה אוזן {{}} … אוצר עברית
מחלקת אף-אוזן-גרון — מחלקה בבית חולים שמאושפזים בה מטופלים בבעיות אף, אוזן וגרון {{}} … אוצר עברית
אף-אוזן-גרון — תחום רפואי העוסק בכל הקשור למערכות האף, האוזן והגרון {{}} … אוצר עברית
בדל-אוזן — החלק התחתון והרך באוזן; משהו, מקצת {{}} … אוצר עברית