- בצר
- 1 v. חוזק, בוסס, נעשה מבוצר, הוקף ביצורים, נעשה מוגן, נעשה חסין, נעשה עמיד; הוקף מכל צ2 v. לאסוף ענבים, לקטוף ענבים, להוריד ענבים מן הגפן, לצאת לבציר; להחליש, להכניע רו3 v. להיאסף, להיקטף מן הגפן, לעבור בציר; להיות מן הנמנע, להיות קשה לביצוע; להישמד, להיכר4 v. להתחפר, להקיף עצמו בביצורים, לדאוג למיגון; להתבסס בעמדתו, לסרב לוותר, לסרב לזו5 v. לחזק, לבסס, להגן, להקים ביצורים, לעשות למבוצר, לעשות למוגן, להפוך לחסין, לעשות לעמי
אוצר עברית . 2013.