- בקיא
- adj. מיומן, מומחה, ידען, יודע דבר על בוריו, יודע היטב; מחונך, מלומד, למדנ
אוצר עברית . 2013.
בקיא
Look at other dictionaries:
בקיא בספרות — מבין בספרות, שוחר ספרות {{}} … אוצר עברית
יודע פרק בהלכות- — בקיא, מנוסה, אוטוריטה {{}} … אוצר עברית
גאון — 1 n. שם משפח 2 כינוי לראשי ישיבות בבבל, תואר גדול לחכם גדול, חכם מופל 3 מחונן, מוכשר, מבריק; חכם מאוד, ידען, למדן, בקיא, גדול בתור 4 מלכות, רוממות, תפארת, הוד, הדר; גאווה, ארוגנטיות, יהירות, שחצנות; גיאות, התרוממו … אוצר עברית
חכם — 1 v. להחכים, לרכוש השכלה, להיעשות חכם, לרכוש בינה, לקנות דעת, להיעשות משכיל, להיות מלומ 2 v. להיעשות חכם, לרכוש חכמה, לקנות דעת, להיעשות משכיל; ללמד, להקנות דעת, לעשות לחכ 3 v. להעמיד פני חכם, לעשות עצמו חכם; לזמום, לחבל תחבולות, להיות ערמומי;… … אוצר עברית
