- אויב
- n. שונא, צר, צורר, יריב, קם, עוין, מתנגד, שטן, בר-פלוגת
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
אויב מושבע — אויב בנפש, יריב מושבע, השונא הגדול ביותר {{}} … אוצר עברית
אויב עקשני — אויב נפש, יריב בלתי נלאה {{}} … אוצר עברית
אויב-חינם — אויב חינם, שונא חינם, שונא בלי סיבה {{}} … אוצר עברית
אויב בלב ובנפש — יריב מושבע, שונא שנאת מוות {{}} … אוצר עברית
אויב בנפש — יריב מושבע, שונא שנאת מוות {{}} … אוצר עברית
אויב הציבור — אדם המהווה סכנה או מטרד לציבור, פושע {{}} … אוצר עברית
אויב מספר אחד — השונא הגדול ביותר, יריב מושבע {{}} … אוצר עברית
איש-חרמו — אויב, שונא בנפש, צ ילבה {{}} … אוצר עברית
יריבה — אויב, עוין, שונא, צר; מתחרה, מתנגד, חולק, טוען נגד, בר פלוגתא, מי שאינו חב … אוצר עברית
שונא — אויב, צר, צורר, קם, מתנגד, יריב, לא אוהב, לא רוצה בטובת … אוצר עברית