- אוכף
- כר רכיבה, מושב (על בהמה, אופניים וכו') ; שקע באזור הררי, מעבר בין הרי
אוצר עברית . 2013.
אוכף
Look at other dictionaries:
אוכף-נשים — אוכף צד, אוכף אשר בו יושב הרוכב כאשר שתי רגליו בצד אחד של הסוס {{}} … אוצר עברית
אוכף-הרים — מעבר בין שני הרים {{}} … אוצר עברית
חבש — 1 n. שם מדינה, אתיופי 2 v. להיעטף בתחבושת, לקבל טיפול (פצע) ; להיאסר, להיכלא; להיקשר (אוכף) ; להיות מושם על הרא 3 v. ללבוש כובע, לשים כיסוי ראש; להניח אוכף; לשים תחבושת, לכרוך, לטפל בפצע; לאסור, לכלו … אוצר עברית
אכוף — adj. מאוכף, שהונח עליו אוכף, ששמו עליו אוכ … אוצר עברית
חבישה — כריכת תחבושת, הצמדת תחבושת לפצע; הרכבת אוכף; כליאה, מאסר, מעצר; הלבשה (של כובע) , שימת כובע על הרא … אוצר עברית
מדוכה — מכתש, כלי כתישה, קערית, קערה, התקן טחינה; מטול רימונים, רנה ירי; אוכף לנשי … אוצר עברית
