- גבן
- 1 v. להתקמר, להתעקם, להיעשות מגובן, לקבל חטוטרת; להפוך לגבינה, להתקרש, להתקשות, להתייצ2 v. לקמר, לעקם, לכופף, ליצור גבנון, ליצור חטוטרת, לעשות לגיבן; לעשות גבינה, להקריש, לייצ3 v. קומר, עוקם, כופף, קיבל גבנון, קיבל חטוטרת, נעשה גיבן; הפך לגבינה, נקרש, יוצב, הוקש4 בעל-גבנון, בעל-חטוטרת, בעל-מום, שגבו מעוקם, שגוו כפו
אוצר עברית . 2013.