- גוזר
- n. גזרן, עוסק בגזירת בדים, איש ענף הטקסטי
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
גורלי — adj. שמקורו בגורל, פטאלי, מכריע, גוזר גורל, קריטי, חמור, מסוכן, משברי, הרה אסו … אוצר עברית
גזרן — n. גוזר, עוסק בגזירת בדים, איש ענף הטקסטי … אוצר עברית
מכרסם — סדרה ביולוגית במערכת היונקים, עכבר, חולדה, ירבוע, סנאי, ארנב, שפן; גוזר בשיניים, כוס … אוצר עברית
מצוה — 1 מפקד, שליט, נותן פקודות, פוקד, מורה, גוזר, פוסק, דורש, תובע, מבקש לעשות כדברו, נותן צו, מחייב, מכרי 2 ציווי, צו, הוראה, פקודה, חובה, איסור, חוק, תקנה, גזרה, כלל, מנהג, מסורת, נוהג; מעשה טוב, צדק … אוצר עברית
מצווה — 1 מפקד, שליט, נותן פקודות, פוקד, מורה, גוזר, פוסק, דורש, תובע, מבקש לעשות כדברו, נותן צו, מחייב, מכרי 2 ציווי, צו, הוראה, פקודה, חובה, איסור, חוק, תקנה, גזרה, כלל, מנהג, מסורת, נוהג; מעשה טוב, צדק … אוצר עברית
פוסק — מכריע, בורר, מוציא פסק דין, קובע, מחליט, שופט, דיין, גוזר; סמכות רבנית, קובע פסקי הלכו … אוצר עברית