- גמא
- 1 v. להילגם, להישתות, להיגמע, להיבלע; להיעבר, להיחצו2 v. ללגום, לגמוע, לשתות, לבלוע; לעבור, לחצות, לרוץ, לאוץ, לדהור, לחלוף במהירו3 קרינה אלקטרומגנטית, קרינה הנפלטת מגרעין האטום, אורכי-גל קצרים מאו
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
גמא את המרחק — רץ, הלך, עבר את המרחק {{}} … אוצר עברית
קרני-גמא — גלים אלקטרומגנטיים קצרים מאוד, גלים רדיואקטיבים להקרנות על גידולים ממאירים {{}} … אוצר עברית
Gaumen, der — Der Gaumen, des s, plur. ut nom. sing. oder ohne Ableitungssylbe, der Gaum, des es, plur. die e, die obere fleischige Wölbung des Mundes, von den Zähnen an, bis an den Schlund. Da ihre Zunge an ihrem Gaumen klebte, Hiob 29, 10. Anm. Dieses Wort… … Grammatisch-kritisches Wörterbuch der Hochdeutschen Mundart