גמגם

1 v. לדבר בעלגות, לדבר לא ברור, להתקשות בהגייה, להיות כבד-פה; "לצלוע", לפעול חלקית; להס

2 v. להתחיל לגמגם, להתקשות בהגייה, לדבר בעלגות לשון, להתבלבל בדיבור, לדבר לא ברו

3 v. נאמר בגמגום, נהגה בעלגות, בוטא באופן לא ברור, בוטא בקושי; נאמר בצורה מהוסס