- גרגר
- 1 v. לשטוף בנוזל, להחזיק בגרון בלי לבלוע; להשמיע גרגור, לחרח2 גרעין, זרע, דגן; פירור, חתיכה קטנה, קמצוץ, גריס; גרגיר, ענבה, פרי בוד
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
גרגר פיח — פירור של פיח, חלקיק פחם {{}} … אוצר עברית
פירור — גרגר, גרגיר, שחק, חלקיק, דבר קטן, טיפה, מעט, קורט, קורטוב; פריכה, פירוק, מעיכ … אוצר עברית
אוטולית — (בביולוגיה) סטטולית, גרגר חומר בתאי צמחים או בע ח הקשור לשמירה על שיווי משק … אוצר עברית
אוטוליתי — adj. של אוטולית (בביולוגיה סטטולית, גרגר חומר בתאי צמחים או בע ח הקשור לשמירה על שיווי משקל) … אוצר עברית
גרגיר — גרעין, זרע, דגן; גרגר, פירור, חתיכה, גריס; ענבה, פרי בודד; שם צמח בר (בוטניקה) … אוצר עברית
דגן — גרעין, גרגר, תבואה, מאכלי דג … אוצר עברית
זרע — 1 v. לבצע הזרעה, להפרות, לעבר, לגרום לקליטת זרע, לבצע הפריה מלאכותית, לשתול, לנטו 2 v. להישתל, להינטע, להיטמן באדמה (זרע) ; לעבור זריעה, לעבור הזרעה; להיזרות, להיות מופ 3 v. לשתול, להטמין זרעים באדמה, לנטוע; לגרום, לחולל, להפיץ, לזרות, להביא ל ,… … אוצר עברית
חזיר — שם בעל חיים, בהמה טמאה, בשר תועבה; גס, פראי, בהמי, חייתי, ברוטאלי, וולגרי, חסר תרבות, חמדן, זללן, גרגר … אוצר עברית
חלקיק — גרעין, מולקולה, פרודה, אבן הבניין של החומר, קבוצת אטומים קשורים כימית, גרגר, חלק, מנה, שמץ, קורטוב, מזע … אוצר עברית
עינב — 1 n. שם משפח 2 פרי הגפן, גרגר באשכו … אוצר עברית