- גרור
- adj. נגרר, שגוררים אותו, קשור, משוך, נמשך, נסחב; תלוי, חסיד, דב
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
גרור נתמך — סמיטריילר, רכב הנגרר על גלגליו האחוריים {{}} … אוצר עברית
נגררת — גרור, נגרר, כלי רכב המחובר בכבל לכלי רכב אחר המוביל אות … אוצר עברית
ניגררת — גרור, נגרר, כלי רכב המחובר בכבל לכלי רכב אחר המוביל אות … אוצר עברית
גורר תומך — רכב גרר, רכב המכיל תא נהג ומשטח לחיבור גרור {{}} … אוצר עברית
וסאל — (בימי הביניים) אריס; עבד, משרת; גרור, כפוף, משועבד, צמי … אוצר עברית
כירכרה — מרכבה, עגלה, רכב, קרון, גרור, אפריו … אוצר עברית
כרכרה — מרכבה, עגלה, רכב, קרון, גרור, אפריו … אוצר עברית
מרכבה — 1 {{}}C 2 עגלה, כרכרה, רכב, קרון, אפריון, גרור, נגר … אוצר עברית
משוך — adj. כסף שהוצא, צ ק שהתקבלה עבורו תמורה, מוצא מחשבון הבנק; גמיש, רקיע (מתכת) ; דלוק, נלהב, מתלהב, משולהב; עקור, מוצא, מתוח, גרור, סחוב, נמשך, משתרע, פרו … אוצר עברית
סרך — 1 v. להיקשר, להיאחז, להתחבר, להידבק, להיצמד, להחזיק ב , להיתלות, לא לעזוב; להיגרר, להימשך, לדבו 2 v. להתחבר, להתקשר, להידבק; להשתרע, להתפשט, להיגרר, להימשך, להיסחב, להתנהל בכבדות, ללכת אח 3 גרור, נגרר, נמשך אחרי, נסחב; כפוף, נמוך בדרגה, נחות,… … אוצר עברית