- דח
- 1 v. הוסת, פותה, הותעה, הולך שולל, הוצא לתרבות רעה, הוסר מדרך הישר, הושפע, הומרד; נשטף, נרחץ; פוטר, סולק, גורש, הורחק, הושעה, הופל, שול2 v. להסית, לפתות, להתעות, להוליך שולל, להוציא לתרבות רעה, להמעיד, להסיר מדרך הישר, להשפיע, לדבר על לב-, להמריד; לשטוף כלים, לרחוץ כלים; לפטר, לסלק, לגרש, להרחיק, להשעות, להפיל, לשל3 v. לעבור לזמן מאוחר יותר, לעבור למועד עתידי, להתעכב, להיות מושהה; להיות דחוי, לא להיענות, להיפסל, לא להתקבל, להיתקל בסירוב, לקבל תשובה שלילית, להתבטל; להידחק, להיהדף; להיות מורחק, להיות מסול4 v. לעכב, להשהות, לאחר, להתלות; לסרב, למאן; להשיב ריקם, לא להיענות; לדחוף, להדוף; להרחיק; לבטל, להפר; לגרום לתחושת דחייה, להרתיע, להגעיל, לעורר שאט-נפ
אוצר עברית . 2013.