- דמם
- 1 v. הושתק, הושקט, הוחרש; נעצר, הופסקה תנועתו, כובה, הושבת, הפך לדומם, הופסקה פעולת2 v. להשתיק, להשקיט, להחריש, לגרום אלם, לגרום שקט; להפסיק תנועה, לעצור, להשבית, לכבות, לדומ3 v. לשתוק, לשקוט, להחריש, להיאלם, לעמוד דומם; להיעצר, לא לנוע, לשבות, לכבות, להפסיק לפעו4 v. לשתות דם, להפריש דם, לאבד דם, להיות פצוע, להתבוסס בדמו, להיות זב ד5 ירידת דם, נזילת דם, שתת דם, זוב דם, קילוח ד
אוצר עברית . 2013.