- דנטין
- עצם השן, חומר הש
אוצר עברית . 2013.
דנטין
Look at other dictionaries:
שין — 1 עצם בפה, עצם המשמשת ללעיסת מזון, עצם דנטין בלסת; חוד, זיז, בליטה מחודדת; נז 2 ש , האות העשרים ואחת בא ב העברי, אחרי ריש, לפני תו, 300 בגימטריי … אוצר עברית
שינים — עצם בפה, עצם המשמשת ללעיסת מזון, עצם דנטין בלסת; חוד, זיז, בליטה מחודדת; נז … אוצר עברית
שן — 1 v. להיות שונה, לא לדמות, להיות אחר, להיבדל, לא להיות זהה, להיות מיוחד, להיות חריג, לחרוג, להיות יוצא דופן, לצאת מהכל 2 v. להפוך שונה, להשתנות, להפוך לאחר, להפוך מראהו, להפוך טבעו, לא להיות מה שהיה, להפוך עורו, להתחפ 3 v. לחזור שוב, לשוב ולהיות … אוצר עברית
שניים — 1 2, ב , שם מספר לזכ 2 עצם בפה, עצם המשמשת ללעיסת מזון, עצם דנטין בלסת; חוד, זיז, בליטה מחודדת; נז … אוצר עברית
שנים — 1 2, ב , שם מספר לזכ 2 {{}}E 3 עצם בפה, עצם המשמשת ללעיסת מזון, עצם דנטין בלסת; חוד, זיז, בליטה מחודדת; נז … אוצר עברית
