- דקדוקי
- adj. שמקורו בדקדוק, השייך לתורת הלשון, השייך לכללי השפה, של הדקדו
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
דקדוקי שרד — הקפדה מופרזת על עניינים פורמליים, ביורוקרטיה מוגזמת, שפע ניירת {{}} … אוצר עברית
דקדוקי-סופרים — דיוקים וביאורים בספרי התורה שנעשו ע י כחמים {{}} … אוצר עברית
דקדוקי-עניות — פדנטיות, קפדנות יתר, דיוק מופרז {{}} … אוצר עברית
באופן לא דקדוקי — בצורה שאינה נכונה לפי כללי הדקדוק {{}} … אוצר עברית
כתיב דקדוקי — כתיב תקני, כתיב לפי חוקי הלשון העברית {{}} … אוצר עברית
לא דקדוקי — s{{}} … אוצר עברית
אנסטרופה — הפיכת סדר מילים או משפטים במבנה דקדוקי; הפיכת הסדר הרגיל של מילי … אוצר עברית
בניין סביל — בניין דקדוקי המורה על קבלת הפעולה ולא על עשייתה {{}} … אוצר עברית
דגש לתפארת הקריאה — דגש שאינו דקדוקי אלא בא כדי להטעים מבטא ולשפרו {{}} … אוצר עברית
הבניין החוזר — הבניין הרפלקסיבי ( התפעל ) , בניין דקדוקי המורה על חזרת הפעולה אל מבצעה {{}} … אוצר עברית