- אופיו
- טבע, מהות, מזג, תכונה, מידה, מאפיין, סגולה, דבר טיפוסי; טיב, איכות, מין, צביון, אווירה, רו
אוצר עברית . 2013.
אופיו
Look at other dictionaries:
עמד על אופיו — תהה על קנקנו, למד להכירו {{}} … אוצר עברית
צביונו האמיתי — אופיו, דמותו, טיבו {{}} … אוצר עברית
אפיין — 1 v. הצטיין, אופיין, היה מיוחד, היה שונה, אפשר היה לזהותו, מאפייניו היו, היה אופייני ל 2 v. לפרט אופי, לציין תכונות, לציין מאפיינים, לתאר, לקבוע את האופייני, להדגיש את המיוח 3 v. פורט אופיו, צוינו תכונותיו, צוינו מאפייניו, תואר, נקבע האופייני לו … אוצר עברית
אפין — 1 v. הצטיין, אופיין, היה מיוחד, היה שונה, אפשר היה לזהותו, מאפייניו היו, היה אופייני ל 2 v. לפרט אופי, לציין תכונות, לציין מאפיינים, לתאר, לקבוע את האופייני, להדגיש את המיוח 3 v. פורט אופיו, צוינו תכונותיו, צוינו מאפייניו, תואר, נקבע האופייני לו … אוצר עברית
לאפיין את- — לתאר את אופיו של , לציין מאפיינים של … אוצר עברית
עד אופי — עד המעיד לגבי אופיו של הנאשם ללא קשר לסעיף האישום {{}} … אוצר עברית
עדות אופי — עדות לגבי אופיו של נאשם הניתנת ללא קשר לסעיף האישום {{}} … אוצר עברית
עקיפת אור — תכונה המאפשרת מעבר אור דרך סדקים צרים, תכונה המוכיחה את אופיו הגלי של האור {{}} … אוצר עברית
שלומיאליות — חוסר ערך, אפסיות, שוטות, כסילות, חלמאות, אופיו של חושם, חוסר אוני … אוצר עברית
תהה על קנקנו — ניסה להכיר את אופיו, בחן אותו, עמד על טיבו {{}} … אוצר עברית
