- אורב
- 1 adj. יושב במארב, ממתין להתקפה, עוקב, מסתתר, מתחבא, עושה אמבוש, "מחכה בפינה", מחכה בסיבו2 יושב במארב, ממתין להתקפה, עוקב, מסתתר, מתחבא, עושה אמבוש, "מחכה בפינה", מחכה בסיבו
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
לפתח חטאת רובץ — החטא אורב בפתח וצריך להיזהר, המעשה כרוך בסכנת עבירה {{}} … אוצר עברית