- הטיית-דעת
- שיחוד, משוא-פנים, הפליה {{}}
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
קשב — 1 n. מאזין, שומע היטב, שם לב, נותן דעתו, עיתונאי המקשיב לידיעות ממקורות זרי 2 v. לשמוע, להאזין, להיות קשוב, להטות אוזן, לשים לב; לצותת, לבצע האזנת סתר; לשמוע בקול , לציי 3 הקשבה, האזנה, שמיעה, תשומת לב, נתינת דעת, הטיית אוזן, ריכוז, עניי … אוצר עברית