- היות
- 1 conj. כיוון, מכיוון, משום, מאחר, הואיל, לאור, כי, יען, יען כי, הודות, עק2 הוויה, היעשות, מהות, ישות, קיום, התקיימו
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
לא טוב היות האדם לבדו — אמירה בעד חברתיות, טובים השניים מן האחד {{}} … אוצר עברית
הבדקות — היות נבחן, היות במבחן, היות נבדק, היות בדוק, היות במבדק, היות מנותח, היות באנליז … אוצר עברית
היבדקות — היות נבחן, היות במבחן, היות נבדק, היות בדוק, היות במבדק, היות מנותח, היות באנליז … אוצר עברית
הבחנות — היות נבדק, היות בדוק, היות במבדק, היות נבחן, היות במבח … אוצר עברית
היבחנות — היות נבדק, היות בדוק, היות במבדק, היות נבחן, היות במבח … אוצר עברית
היקבעות — היות נקבע, היעשות קבוע, החלטה, היות מוחלט, היות יציב, היות קצוב, היות ידוע מרא … אוצר עברית
הקבעות — היות נקבע, היעשות קבוע, החלטה, היות מוחלט, היות יציב, היות קצוב, היות ידוע מרא … אוצר עברית
האלצות — היות נאלץ, מחוייבות, היות מוכרח, היות אנוס, היות כפוי; הכרחה, אילוץ, הכרח, כפייה, אונ … אוצר עברית
הדרסות — היות דרוס, היות נדרס, היות רמוס, היות לרגלי … אוצר עברית
הזרקות — היות זרוק, היות מושלך, היות מוטל, הישלחות החוצה; היות מוזלף, הזלפה, התזה, הזיה, הזא … אוצר עברית