- זבל
- 1 v. דושן, פוזר עליו זבל, הוסף לו דשן כימי, כוסה בדומן, טויב, הושבח, שופ2 v. לדשן, להוסיף זבל כימי, לשים דשן, לשפר קרקע, להשביח אדמה, לטייב; לקשקש, לבלבל את המו3 v. להיעשות מזובל, להיעשות מכוסה דשן, להיעשות מטויב, לעבור זיבול, להתכסות בדומ4 לכלוך, אשפה, פסולת, טינופת, סחי, רפש; דשן, צואה, פרש, דומן, גללים; קלוקל, מאוס, כינוי גנא
אוצר עברית . 2013.