זהם

1 v. טונף, לוכלך, נעשה מזוהם, טומא, נעשה נאלח; הודבק במחלה, נגרם לו זיהו

2 v. להיטנף, להתלכלך, להיעשות מזוהם, להיעשות נאלח, להיטמא; להידבק במחלה, לקבל זיהו

3 v. לטנף, ללכלך, לעשות למזוהם, לטמא, לאלח; להדביק במחלה, לגרום זיהו