- אחרון
- adj. סופי; נמצא בסוף, נמצא בקצה, קיצוני; מאוחר, שאירע לא מכבר; מאסף, סוגר, חותם, נוע
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
אחרון אחרון חביב — כינוי חיבה לאחרון, קינוח {{}} … אוצר עברית
אור אחרון — דמדומי ערב, טרם חשיכה {{}} … אוצר עברית
חלקו לו כבוד אחרון — עברו על פני ארונו, השתתפו בלוויה שלו {{}} … אוצר עברית
כבוד אחרון — לוויה, ליווי לדרך אחרונה, טקס קבורה {{}} … אוצר עברית
מועד אחרון — מועד סופי {{}} … אוצר עברית
מקום אחרון — הכי גרוע {{}} … אוצר עברית
מקום לפני אחרון — כמעט הכי גרוע {{}} … אוצר עברית
נכנס אחרון יוצא ראשון — מי שבא אחרי השאר מסיים לפניהם; שיטה להערכת שווי מלאי, נאי ר, שיטת מחסנית {{}} … אוצר עברית
עד דור אחרון — לנצח, לעולם, לעד, עד סוף כל הדורות {{}} … אוצר עברית
צוחק מי שצוחק אחרון — חכה חכה , כל כלב יגיע יומו {{}} … אוצר עברית