- זמם
- 1 v. לתכנן, לחרוש מזימות, לחבל תחבולות, להתכוון להרע, להתנכל, לקשור קשר, לרקום מזימ2 זימה, תחבולה, מחשבת רשע, התנכלות, טכסיס, אינטריגה; מחסום, התקן חסימ
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
חרש מזימה — זמם, חיבל תחבולות, תכנן, התנכל להרע, קשר קשר {{}} … אוצר עברית
חרש רעה — זמם, תכנן, התנכל, קשר קשר {{}} … אוצר עברית
חרש תחבולות — זמם, תכנן, התנכל, קשר קשר {{}} … אוצר עברית
רקם מזימה — זמם, חיבל תחבולות, התנכל להרע {{}} … אוצר עברית
ביקש את נפשו — רצה במותו, התנקש בחייו, זמם להורגו {{}} … אוצר עברית
התנקש בנפשו — רצה במותו, ביקש את נפשו, זמם להורגו {{}} … אוצר עברית
חסם — 1 v. להיסגר, להיות חסום, לא לאפשר מעבר; להיסתם, להיות פקוק; להיכלא, להיות מוקף מכל עב 2 v. ללבן מתכת, לחשל מתכת, לעשות חיסום, להקשות, לחזק; לסגור, לסתום, לחסום, למנוע מעבר; למנוע, לעצור, לעכב, לא לאפש 3 v. למנוע מעבר, לסגור; לשים מחסום, לעצור;… … אוצר עברית
טמן לו מוקש — התנכל לו, זמם נגדו {{}} … אוצר עברית
טמן לו מלכודת — התנכל לו, זמם נגדו {{}} … אוצר עברית
טמן לו פח — התנכל לו, זמם נגדו {{}} … אוצר עברית