- זר
- 1 n. חיצוני, אחר, לא מוכר, לא שייך, מוזר, שונה, נוכרי, רחוק, לועזי, גר, בן עם אחר, מהג2 v. להתפזר, להיבזק, להיות מופץ, להיות מועף, להישלח לכל עבר, להתבדר; להיזרק, להיות מושל3 v. לפזר, לבזוק, להפיץ, להעיף, לשלח לכל עבר, לבדר, לבזר, לזרוע, להשרות; לקמח; לזרוק, להניף, להשליך; לשים, למרו4 אגודת פרחים, פרחים קלועים, נזר, עטרה, כתר פרחים; מסגרת, שפה (של כלי) , גבול (כלי)
אוצר עברית . 2013.