זרוע

זרוע
1 adj. שנזרע, מלא זרעים, מכוסה, מעובד ושתול; מפוזר, פרוש, מופץ, מרוסס, מוזלף, מותז, זרו
2 יד, עצם עליונה הקרובה לגו; כוח, עצמה, תקיפות, עריצות; קצה, שלוחה, סניף, חטיבה; חישור (בגלגל)

אוצר עברית . 2013.

Игры ⚽ Нужно решить контрольную?

Look at other dictionaries:

  • שלובי זרוע — זרוע האחד חובקת את זרוע האחר, בשילוב ידיים {{}} …   אוצר עברית

  • זרוע הגרר — המוט המחבר בין העצם אותו סוחבים לעצם המושך {{}} …   אוצר עברית

  • זרוע המומנט — המרחק בין הכוח לציר שסביבו הוא מבצע את העבודה {{}} …   אוצר עברית

  • זרוע כוכבים — שיש בו כוכבים רבים {{}} …   אוצר עברית

  • זרוע כתמים — שיש בו כתמים רבים {{}} …   אוצר עברית

  • זרוע פצעונים — מלא פצעונים, מכוסה פצעים קטנים {{}} …   אוצר עברית

  • זרוע שרטונים — מלא שרטונים {{}} …   אוצר עברית

  • איש-זרוע — תוקפן, אלים, משתמש בכוח להשגת מבוקשו {{}} …   אוצר עברית

  • בעל-זרוע — בעל אגרוף, תוקפן, משתמש בכוח להשגת מבוקשו {{}} …   אוצר עברית

  • אמת היד — זרוע, אמה, החלק התחתון של היד {{}} …   אוצר עברית

Share the article and excerpts

Direct link
… Do a right-click on the link above
and select “Copy Link”