- חלק
- 1 adj. ישר, מלוטש, חלקלק; יציב, רוגע, נעים; ריק; לא שעיר, חסר שער, קיר2 v. הופרד לחלקים, עבר חלוקה, נחלק, פולג, פורק, נפרס; ניתן בחלקים, ניתן חלק כחלק; הופץ, פוז3 v. לגלוש, לעשות סקי, לעסוק בהחלקה; ליפול, למעוד, להתגלש; ליישר, לגהץ; ללטף, לגעת קלות; להתחמק, להשתמט, לעבור על יד, ללכת סחור סחו4 v. להיות שותף, להתחלק ב-; לקבל את חלקו, לקחת את המגיע לו; לחלק, להפריד לחלקים, לפר5 v. להיות שותף, לחלוק; להיפרד לחלקים, לעבור חלוקה, להיפרס, להתפלג; להיות ניתן לחילו6 v. להפריד לחלקים, לפרק, לפרוס; לתת חלק כחלק; לפזר, להפיץ; לבצע פעולת חילוק, לחשב מנ7 v. להתחלק לחלקים, להיות מחולק, להתפלג; להתנגד, להיות חלוק בדעתו, להחזיק בדעה שונ8 v. להתנגד, לא להסכים, להחזיק בדעה שונה, להיות חלוק בדעת9 v. לתת, להעניק (כבוד)10 v. נעשה חלק, יושר, גוהץ, הוקצע; דורדר, גולגל כלפי מטה, הופ11 גורל, מזל, ייעוד, גזירה, פור, אחרי12 מנה, מקצת, חתיכה, פיסה, איבר, נתח, פלח, יחידה, פריט, קט
אוצר עברית . 2013.