- חמוש
- 1 adj. מזוין, בעל נשק, מחומש, מצויד בנשק, שסופקה לו תחמוש2 התחמשות, זיון, הזדיינות, הצטיידות, התנשקות, ציוד בנשק, דאגה לאספקה; חלוקה לחמש; כפל בחמש, הכפלה פי חמיש
אוצר עברית . 2013.
חמוש
Look at other dictionaries:
לא חמוש — בלתי מזוין {{}} … אוצר עברית
שוטר חמוש — s{{}} … אוצר עברית
מזויין — adj. חמוש, נושא נשק, שברשותו כלי זין; מצויד, מאובזר, מזווד; מקושט; רע, גרוע, לקוי, קלוקל, דפו … אוצר עברית
מזוין — adj. חמוש, נושא נשק, שברשותו כלי זין; מצויד, מאובזר, מזווד; מקושט; רע, גרוע, לקוי, קלוקל, דפו … אוצר עברית
מצויד — adj. מלא ציוד, חמוש, מחומש, בעל תחמושת; שיש לו צידה, שיש בו מצרכים, מסופק, שסופק לו כל הדרוש, שיש לו כל הנדר … אוצר עברית
מצוייד — adj. מלא ציוד, חמוש, מחומש, בעל תחמושת; שיש לו צידה, שיש בו מצרכים, מסופק, שסופק לו כל הדרוש, שיש לו כל הנדר … אוצר עברית
פרוק — 1 adj. לא טעון, נקי, ריק, לא חמוש, שאין בו כדור, שאין עליו נשק; לא מועמס, מרוקן, נקי מכבוד 2 פינוי ציוד, ניקוי, ביעור, סילוק, חיסול; הפרדה, חלוקה, פיצול; פריקה, הוצאת מטען, הורדת עומ … אוצר עברית
שיריונית — רכב צבאי חמוש, רכב משוריין, משוריי … אוצר עברית
שריונית — רכב צבאי חמוש, רכב משוריין, משוריי … אוצר עברית
