- טיס
- 1 n. קברניט, הגאי, נתב, נווט, נהג מטוס, מומחה תעופ2 מקצוע התעופה, תורת התעופה, אמנות ההטס
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
בוחן טיס — אדם שתפקידו לבחון את רמת כשירותם של מועמדים לקבלת רשיון טיס {{}} … אוצר עברית
גיבוש טיס — שלב של ניפוי וגיבוש חברתי לקראת קורס טיס {{}} … אוצר עברית
פרח-טיס — צוער בקורס טיס, טייס לעתיד {{}} … אוצר עברית
רשיון טיס — אישור רשמי להטיס כלי טיס {{}} … אוצר עברית
כלי-טיס — כלי הובלה הטס באוויר {{}} … אוצר עברית
כנפי טיס — סיכה מוכספת שטייסי חיל האוויר עונדים על חזם {{}} … אוצר עברית
קורס טיס — לימוד הטסת מטוס {{}} … אוצר עברית
אוויראות — טיס, תעופה, מקצוע הטיסה, עיסוקו של האווירא … אוצר עברית
אויראות — טיס, תעופה, מקצוע הטיסה, עיסוקו של האווירא … אוצר עברית
מלט — מטוס ללא טייס, כלי טיס מתוכנת, כלי טיס מבוקר מרחוק, כלי טיס המיועד למשימות שאינן מחייבות השתתפות אד … אוצר עברית