- יושב
- n. תושב, אזרח, מתגורר בקביעות, דייר, נתין, בן-אר
אוצר עברית . 2013.
יושב
Look at other dictionaries:
יושב במקום — נייח, קבוע, לא נודד … אוצר עברית
יושב בתוך עמו — מקובל, עממי, ער לרחשי הציבור {{}} … אוצר עברית
יושב טוב — עשיר, בעל רכוש; בעל מעמד איתן ובלתי ניתן לערעור {{}} … אוצר עברית
יושב על הגדר — אדיש, נייטרלי, אינו מביע דעה {{}} … אוצר עברית
יושב על חבית של חומר נפץ — עומד להתפוצץ; נמצא במצב מסוכן או רגיש {{}} … אוצר עברית
יושב קרנות — בטלן, הולך בטל, עצלן {{}} … אוצר עברית
יושב ראש האגף לאיגוד מקצועי — האדם העומד בראש הגוף המטפל ביחסי עבודה בהסתדרות {{}} … אוצר עברית
יושב ראש האסיפה — האדם העומד בראש האסיפה, האדם המנהל את האסיפה {{}} … אוצר עברית
יושב ראש הדירקטוריון — האדם העומד בראש מועצת המנהלים {{}} … אוצר עברית
יושב-ראש — יו ר, ראש החברה, ראש האסיפה, מנחה {{}} … אוצר עברית
