- ישב
- 1 v. להתיישב; לגור, לשכון, להתגורר; להימצא, להיות מונח, להיות מושם; להתקיים, להיות קיי2 v. לפתור, לסדר, להסדיר, לסיים, לחסל, ליישר הדורים, לסלק קשיים; לשכן, להושיב; לאכלס, להקים יישובי3 v. לשבת במקום; להקים יישוב, להתנחל, להשתקע, להשתכן, להיאחז בקרקע, להקים מאחז, לשבת קב4 v. נפתר, סודר, הוסדר, הסתיים, חוסל; שוכן, הושב; אוכלס, נכנסו לגור בו; הוקמו בו יישובי
אוצר עברית . 2013.