- כאילם
- adv. כמו אילם, בלי לדבר, מבלי להוציא הג
אוצר עברית . 2013.
אוצר עברית . 2013.
אלם — 1 v. להיעשות אילם, לאבד את כושר הדיבור; להיות כאילם, להשתתק, להחריש, להפסיק לדבר, לדמו 2 v. לעשות אלומות, לצרור, לכרוך, לקשור, לאגד, לחבר, לעשות חבילות; להשתיק, לעשות לאיל 3 {{}}C 4 אילמות, דוממות, דומיה, אי דיבור, אי יכולת לדבר, מום בדיבור,… … אוצר עברית