כבד

1 adj. רב משקל, גדול, עצום, רב, ענק, מגודל, צפוף, סמיך, דחוס, צמיג; מעיק, מציק, מקשה, מטריד, מעכב, עול, נטל, מעמסה; קשה, מסובך, מורכב, לא קל, לא פשוט, לא ברור מאליו; איטי, מסורבל, מגושם, גולמני, עצלן, רפ

2 v. התחשבו בו; זכה לכבוד, זכה להוקרה; הוגשה לו תקרובת, הוצע לו כיבוד; נוקה, טואטא (רצפה)

3 v. להיות כבד, להיות בעל משקל רב; להעיק, להכביד, להקשות, להיות קש

4 v. להעיק, להקשות, לגרום טורח, לגרום קושי, להטיל עול, להטיל מעמסה, להעמיס; להגדיל משק

5 v. להתחשב, להתייחס בכבוד; להוקיר, להפגין דרך ארץ; להציע תקרובת, להגיש כיבוד; לנקות רצפ

6 v. לזכות בכבוד; לראות ככבוד לעצמו; לטעום מהכיבוד, לטעום מהתקרובת; לעבור ניקוי (רצפה)

7 v. לנחול כבוד, לזכות בהוקרה, להיות מכובד, להיות נכבד, להיות חשוב, לזכות בהערכה, להיחש

8 v. נעשה כבד יותר, נעשה קשה יותר, נעשה מעיק יות

9 בלוטה בגוף החי, איבר בגו