- כלה
- 1 adj. זמני, בן חלוף, ארעי; דועך, מתעמעם, כבה, כהה, גווע; נעלם, נכחד, נגמר, נשרף, מושמ2 {{}}C3 אישה ביום כלולותיה, ארוס4 אשת הב5 רשת, סורג, מלמלה, חופה, אפריון, וילו
אוצר עברית . 2013.
כלה
Look at other dictionaries:
כלה ונחרצה — גזרה שאין להשיבה {{}} … אוצר עברית
כלה ונחרצה עמו — מנוי וגמור עמו, גמר אומר {{}} … אוצר עברית
כיסא-כלה — כיסא עליו יושבת כלה טרם כניסתה לחופה {{}} … אוצר עברית
הכנסת כלה — הזמנת הכלה לחופה {{}} … אוצר עברית
ירחי-כלה — אדר ואלול, חודשי כינוסם של תלמידי החכמים {{}} … אוצר עברית
כמו כלה — ss{{}} … אוצר עברית
נכס כלה — רכוש שכמותו פוחתת במשך הזמן {{}} … אוצר עברית
קול חתן וקול כלה — ברכה לזוג הצעיר תחת החופה {{}} … אוצר עברית
קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה — שמחה גדולה, חתונה, כלולות … אוצר עברית
שמלת כלה — שמלה לבנה ומקושטת שלובשות כלות ביום חופתן {{}} … אוצר עברית
