- כפר
- 1 v. להכחיש, לא להודות, לשלול תוקף, להתכחש, לסרב להכיר ב-, להתנכר; לא להאמין, להיות כופ2 v. לפצות, לשמש ככפרה, לשמש תחליף; לנקות מחטא, לבטל עוון; להסיר, למחות, להפר; לסלוח, למחו3 v. ניתנה עליו כפרה, ניתן עליו פיצוי, ניתנה עליו תמורה; בוטל, נמחה, הוסר, הופר; נסלח, נמח4 מושב, יישוב, עיירה, מושבה, קיבוץ, פרוור, פרבר; מחוץ לעיר, חוץ, טבע, דשא, שדה, ניר, אח
אוצר עברית . 2013.