- כתם
- 1 v. להיעשות מוכתם, להיעשות מרובב, להתלכלך, לקבל כתמים, להזדהם, להיטנ2 v. ללכלך, לגרום כתמים, לטנף, לזהם; להטיל רבב, להכפיש, להטיל דופי, לגנות, לבזות, להמיט קלו3 v. נעשה מוכתם, נעשה מלוכלך, טונף, זוהם; הוטל בו רבב, הוטל בו דופי, הוכפש, הומט עליו קלו4 לכלוך, זיהום, טינופת, צבע, סימן, טלאי, נקודה; פגם, מום, ליקוי, מגרעת, טעות, תקלה, דופי, רבב, קלון, חרפה, ביזיון, בושה, כלימה, עלבון, אשמה, דיראו
אוצר עברית . 2013.